כור אייקידו הינה שיטת אייקידו שהולכת יד ביד עם שיטת יושינקאן אייקידו. אין הדבר מקרי. גדי שור, ראש ומייסד שיטת כור אייקידו, שימש במשך שנים רבות כמורה בכיר בשיטת יושינקאן אייקידו. הוא אחד המורים הזרים היחידים בעולם האוחזים בתעודת הדרכה אישית ממיסד היושינקאן אייקידו, גוזו שיודה, תעודה המקנה לו אפשרות לפתוח מכוני אייקידו גם ביפן. גדי שור הוא גם מהמורים היחידים בעולם שקיבל תואר דאן-6 ביושינקאן אייקידו עוד בטרם מלאו לו 40.
במשך שנותיו של גדי שור כמורה ביושינקאן אייקידו הוא נתקל בבעיות טכניות ומהותיות שונות בשיטה, בעיות שפתרונן לא נמצא במסגרת הידע שרכש באייקידו. הוא איגד בעיות אלו לשלושה נושאים עיקריים:
1. אפליקציות ההגנה העצמית של האייקידו יושינקאן ואייקידו בכלל מאבדות את הקשר עם המציאות.
2. טכניקות היושינקאן אייקידו מחולקות למקטעים קבועים, בכיוונים לא משתנים, ומרבית הקומבינציות והוריאציות הטכניות מקובעות ובלתי מתפשרות. הדבר מסרבל והופך טכניקות זרימה לנוקשות ומחוסרות מומנטום תנועתי, כמו גם לחסרות דמיון והשראה.
3. ביושינקאן אייקידו עבודת הגוף גם היא מקובעת. הרגל האחורית תמיד ישרה ונעולה, התנועות רחבות ונמוכות ואין התחשבות בגילו, מוגבלותיו ויכולתיו של המתאמן בעשייה הטכנית.
שור סנסאיי לקח על עצמו למצוא פתרונות לבעיות אלו. ההחלטה הובילה אותו למסע אל נבכי שורשי האייקידו. הוא התאמן באומנויות הלחימה השונות שמהן התפתח האייקידו ורכש ידע בתחומי הגנה עצמית, הלחימה הספורטיבית והשימוש בכלי נשק שונים. הוא גם חקר את הבסיס הפסיולוגי של תנועת הגוף והפך למומחה בנושא של תנועת מרכז הגוף, תנועה הכוללת תרגולי שרירי השלד ומערכת נשימה כמו גם תרגילים נפשיים ורוחניי.
המסע שסנסאיי שור נטל על עצמו היה מפרך ולא אחת, רווי כשלונות. ואולם אט אט החלו לצוץ פתרונות לבעיות שלשמם יצא למסע המפרך. בחקר שורשיי האומנות הוא מצא את ההקשר ההיסטורי,הטכני והתרבותי שבין הטכניקות האומנותיות של האייקידו המודרני ובין טכניקות הלחימה של הסמוראים. הוא מצא דרכים בהם יוכל התלמיד להתאים את הטכניקות ליכולותיו הגופניות ודרכים להפוך טכניקות מקובעות ונוקשות לטכניקות זורמות ורכות.
הידע שהיצטבר היה עצום אך למען העברתו אל תלמידיו היה צורך בשינויים מרחיקי לכת בסיליבוס ובגישת האימון של יושינקאן אייקידו. בעידודם של תלמידיו הבכירים החל סנסאיי שור לבצע שינויים, תיקונים והוספות אל סיליבוס היושינקאן אייקידו, שינויים שבסופו של דבר הובילו ליצירת כור אייקידו.
אז מה הדומה והשונה בין שתי השיטות?
לכור אייקידו ישנו אותו קיהון דוסה, או תנועות בסיס, של היושינקאן אייקידו, עם שינויים מינורים. בנוסף לקיהון דוסה היושינאני, פיתח שור סנסאיי שלב שני לקיהון דוסה ואף הוסיף לתנועות הבסיס שתי קאטות של מקל לחימה – הג'ו.
קיהון הו'אזה של שתי השיטות, או טכניקות הבסיס, מהוות את השוני העיקרי שביניהן. בעוד שביושינקאן אייקידו כול שלב בטכניקות הבסיס מקובע ומחולק, הרי שבכור אייקידו התנועה חופשית וזורמת – בדומה לתנועה החופשית של שיטת האייקיקאיי.
הרעיון המסתתר מאחוריי הרחבת הקיהון דוסה היה להטמיע בתלמידים את עקרונות המרכז והתנועה האחידה של הגוף כך שהעשייה הטכנית החופשית של הקיהון ו'אזה לא תפגם מתנועת מרכז חלשה ולא אחידה.
גם בכור אייקידו כמו ביושינקאן אייקידו ישנן טכניקות ג'ו ו'אזה, טכניקות חופשיות, ואולם בכור אייקידו ישנה הרחבה בג'ו ו'אזה גם לטכניקות אוסאיי, טכניקות ריתוקים, ולא רק טכניקות הטלה, שמהוות את היושינקאן אייקידו.
כור אייקידו אימצה לעצמה את הדרך שבה מתנהלים מבחני היושינקאן אייקידו, את כלי האימון של חלוקת טכניקה למען הבנת מרכיביה הטכנים, ואף את אימון ההג'ימא – אימון אינטנסיבי ובלתי פוסק של טכניקה ספציפית.
בנוסף לתכניי האייקידו הוסיף שור סנסאיי תכנים של לחימה והגנה עצמית בכלי נשק ובידיים חשופות. טכניקות אלו בחלקן הן 'טכניקות מקור' – המקור הלחימתי תרבותי של האומנות, ובחלקן הן טכניקות לחימה והגנה עצמית עכשוייות.
לסיכום ניתן לראות עד כמה דומות ומקבילות שתי השיטות ואין זה פלא. הרי לא בכדי טוען שור סנסאיי כי שיטת כור אייקידו הינה פיתוח של היושינקאן אייקידו, "השלב הבא והמתבקש," כדבריו.
